מידת הכובד
תערוכה קבוצתית: יעל יודקוביק, אביטל כנעני, דורית פיגוביץ גודארד, רחל רבינוביץ׳
אוצר: נמרוד סמוראי לוי
משקל הוא מידת הכובד של דבר או הלחץ שמפעיל אובייקט אחד על משנהו. השורש ש.ק.ל, קשור לכך שהמחשבה על משקל התקיימה מראשיתה כמחשבה על המרה או על שער חליפין, כאשר בימי קדם חופן שעורה היה שקול למטבע שקל אחד. שימושים לשוניים בני זמננו מרחיבים את ההגדרה לשדות נוספים, והמילה משקל מובנת גם כרמת חשיבות או משמעות; ככל שמשקלו של דבר גבוה יותר, כך גם ערכו. הרצון האנושי למדוד ולשקול דברים נובע מהשאיפה להבין את העולם, להמיר את המציאות בייצוג או בסכמה הניתנת לתפיסה.
נקודת הפתיחה לתערוכה ׳מידת הכובד׳ היא שירו של אבות ישורון ״כַּמָּה זֶה שֹׁקֵל״. המפגש בין השיר לבין העבודות מזמין מחשבה על מערכות אלטרנטיביות של ערך והגיון, המבוססות על דמיון, צורה וחומר. על המילים בשיר, כמו על העבודות, ניתן לחשוב בשלושה מובנים של משקל: המשקל החומרי (המסה), המשקל כפריסה של קומפוזיציה, והמשקל כמטאפורה למידת חשיבות או לעוצמה רגשית.
הזמן שלנו הוא הזמן העומד. תחת כובד משקלו קשה מתמיד למצוא הגיון, קשה לספור ולסכום את האסונות ואת הימים. הם נותרים כבדים על ליבנו, על כתפינו, ולא בהירים לנו. אנו נותרים רק עם הכובד, שמתגלה כתכונה מוחלטת, בלתי מדידה. כמו במשחק ׳עץ או פלי׳, בו ערכו המוסכם של מטבע מאבד את משמעותו, ומפנה את מקומו לדימוי החזותי ולכובד.
המובנים השונים של המילה משקל מסבירים כיצד הופך חומר, על ידי מחווה של הנחה-על, ליצירת אמנות. המבנה השגור בכתיבה על אמנות – א׳ על ב׳ (׳שמן על בד׳) יכול לשמש מפתח למחשבה על העבודות בתערוכה; כמה כבד הצבע על הנייר? כמה כבדה המתכת על העץ? כמה כבדה האבן על הפסנתר? במפגש עם העבודות אנו מוזמנים לאמוד את המשקלים השונים בהן, ולהישיר מבט אל הכובד.
צילומי הצבה: חלי יוזביץ׳
