תרבות

קורונה, האם התגובה מוגזמת?

החולקים: פרופ' יורם לס מול פרופ' נדב דוידוביץ' | בהנחיית ד"ר ג'רמי פוגל

תמלול טיעון הפתיחה של פרופ’ יורם לס:
תודה על הדיון הזה. ואני חושב שתמיד כדאי להתחיל דיון שיש בו מידה של ויכוח בדברים שכולם מסכימים עליהם. ואז זה נותן בסיס להמשך הדברים. אני חושב שכולם מסכימים שיש לנו אירוע ייחודי בוודאי בעת החדשה, ובחיי מדינת ישראל, עם נזק כלכלי וחברתי, ללא תקדים. זה מוסכם, יש ברגע זה מיליון בני אדם שנשבר מטה לחמם, כל מה שבנו כל חייהם, אבן לאבן, הופך לערימה של אבנים, והם הפכו קבצנים, קבצנים של הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. על זה אין ויכוח. יש נושא שני שלא כל כך מדובר, וזה הנזק לחולים הרגילים. הרי מלבד חולי קורונה, שמיד נדבר כמה באמת יש, המוני חולים רגילים, על פי רופאים שמתבטאים גם בתקשורת, הוזנחו, א, או, שמרוב פחד והיסטריה, הם לא באים לטיפולים. החדרי מיון התרוקנו, מרפאות לא מגיעים, ואין ספק שזה יוביל בהמשך הדרך למקרי מוות, שאולי יהיו רבים יותר ממה שהמקרה הזה של הקורונה, וברור ופה אני מסכם את הנקודה הזאת, שהדם של חולי קורונה הוא לא יותר אדום, מהדם של נגיד, חולה שפעת רגיל, או חולה סרטן שלא אובחן בזמן, וכך הלאה. אני חושב שכל הנקודות שנאמרו עד עכשיו, הן מוסכמות בדבר המחיר שאנחנו משלמים, עבור דבר שלטענתי, ולא רק שלי, אני הרי מקבל זרם של מידע ועידוד לא רק מהציבור, אלא גם מאנשי מקצוע, רבים, בארץ ובעולם, הטענה שלי היא, שבעצם יש פה אירוע בסדר גודל, הוא לא ניתן לכימות מדוקדק, יש פה אירוע בסדר גודל של שפעת עונתית, רגילה, שבדרך כלל מעוררת פיהוק, ולא היסטריה. אני גם מסביר, מדוע הפעם יש היסטריה. לדוגמא, אני אביא מספר, שמפורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי, שאומר, שכל שנה בממוצע מהשפעת הרגילה ברחבי העולם מתים בין רבע מיליון בני אדם בתחתית של הסטטיסטיקה, ועד למעלה מחצי מיליון בני אדם, ותשים לב, כולל ילדים. שפעת הורגת ילדים. בינתיים, אנחנו כבר שלושה ארבעה חודשים בתוך המגיפה הזו, מתו ברחבי העולם, ארבעים ושניים אלף איש. ועדיין, חצי מיליון כולל ילדים, זה הרבה יותר מארבעים ושניים אלף איש ללא ילדים. ומי שמת, הרי כולנו יודעים, זה מאוד בולט במקרה הזה, זה אנשים עם תוחלת חיים שיורית קצרה. עם המון מחלות רקע. עכשיו, באיטליה, שזה הדגל שבו מנפנפים כל המומחים ההיסטריים, היא ידועה, למשל, כמדינה עם האוכלוסיה הזקנה ביותר באירופה, והשניה בעולם אחרי יפן, עם סטטיסטיקה ייחודית בנושאים של מחלות בדרכי הנשימה, ועם עשרים וחמישה אלף מתים משפעת, מה שנקרא excess deathישירות מהשפעת בעונה האחרונה שנבדקה. ועם שגיאה חמורה בהצגת המספרים באיטליה, באיטליה ולא רק שם, המדיניות היא, ואני אעשה את זה ציורי ואני מבקש סליחה, כי ברור שאני לא מדבר אישי, אבל באיטליה אם אדם בעשור העשירי לחייו, מגיע עם סרטן סופני מפושט והקורונה שממילא נמצאת בכל מקום במקרה נמצאת עליו, והבדיקה הראתה שיש קורונה, הוא נרשם בסטטיסטיקה כמי שמת מקורונה. וזה אבסורד, אבסורד המצב הזה, מכל המתים באיטליה, יש הערכה של רבע, יש הערכה של שבע עשרה אחוז של (??) בארצות אנגליה שדובר בנושא, מכל המתים באיטליה, מיעוט קטן מת באמת מקורונה. מיעוט קטן ביותר. עכשיו, במה אני נתלה בתור דוגמא, וכמובן אפשר לדבר בלי סוף, אבל שכחנו שב2009 הייתה מגיפה בעולם, שקראו לה מגיפת שפעת החזירים. בדיוק כמו עכשיו, התפרץ לו נגיף איזור מקסיקו סנטה קרוז, נגיף חדש, לא מוכר, הוא התפשט כמו אש בשדה קוצים בעולם, והדביק ביליון אנשים, לא מיליון, ביליון אנשים, ולא היה חיסון, לא הייתה זריקת חיסון בשישה חודשים הראשונים, בדיוק כמו עכשיו, למה לא סגרו את העולם אז? ברבש הודיע, יש לי את זה בכתובים, שבישראלים צפויים ארבעת אלפים מתים, שהיום בתקשורת קוראים להם גם הרוגים, למה לא סגרו את העולם? אני לא מדבר על ישראל במיוחד, למה לא סגרו את העולם ב2009 במגיפת שפעת החזירים?יש לזה תשובה מאוד פשוטה, צוקרברג היה בחיתולים. צוקרברג, אני משתמש במילה בתור האייקון של הרשתות החברתיות. הם רק התחילו. מה שקראת קודם יחסי ציבור, צריך לומר, זו המגיפה הראשונה בהיסטוריה שמלווה אותה המגיפה של הרשתות החברתיות, שמייצרות נחשול אדיר במהירות האור, של אינפורמציה אחידה, לאחידות הזאת יש משקל עצום, כי זה עובד במעגל משוב חיובי. כן, מוישה בא ליענקלה ואומר ראיתי, ראית? הוא אומר, בטח שראיתי, ומיד זה הופך לאמת. אני יכול להראות לך פוסט, של רופא ממילאנו, שהוא תוך דקה מתיישב על  השולחן של ראש ממשלה בעולם והופך למדיניות, כי הוא מספר, איך החדר מיון, גולש וכולי. אני יכול להראות לך גם פוסט של רופא מאיכילוב, שבזמן שפעת רגילה, אומר את אותו דבר, אתה זוכר את הזקנה במסדרון? וזה לא מעניין אף אחד. אלה הן הנקודות העיקריות שרציתי להביא.

תמלול טיעון הפתיחה של פרופ’ נדב דוידוביץ:
אז קודם כל, אני אומר שהרבה מהדברים שאמר פרופ’ לס, אני מסכים, אבל אני מגיע למסקנות שהן ממוסגרות בצורה אחרת, ואני אסביר למה כוונתי. קודם כל אני נגד היסטריה, אני נגד פאניקה, זה דבר שהוא חמור, זה דבר שהוא יכול מאוד מאוד להזיק, אני בעד דריכות, אני בעד מוכנות, אני חושב שגם יש חוסר הבנה לפעמים בקרב הציבור מה זה בריאות הציבור. בריאות הציבור זה לא רק אפידמיולוגיה, אפידמיולוגיה זה אחד מהענפים שעליהם אהה מתבסס אה בריאות הציבור, בריאות הציבור זה לא רק (מ??)זה לא רק עקומות, זה בסופו של דבר בני אדם. ובבריאות הציבור אנחנו מדברים על זה שבתפיסה שלנו מה שמשפיע על הבריאות, הוא הרבה מעבר לרפואה, זה מה שמכונה social and economic and politic determinants of health  המשתנים הכלכליים הפוליטיים והחברתיים שמשפיעים על הבריאות ומערכת הרפואה על פי הרבה מאוד מחקר ועשייה משפיעה בערך על כ15-20% מהבריאות שלנו. יתר הבריאות שלנו מושפעת מחינוך מתעסוקה מכלכלה, ולכן תגובה הולמת למצב שבו אנחנו נמצאים חייבת להיות תגובה אינטגרטיבית ובוודאי שהיא צריכה לקחת בחשבון גם את התחלואה האלטרנטיבית שאני מסכים לגמרי עם פרופ’ לס שצריכים לקחת אותה בחשבון ולא יתכן שבגלל הקורונה אנחנו נזניח דברים אחרים. מעבר לכך אני עוד יותר מסכים על ההזנחה ארוכת השנים של המערכת ועל סדרי העדיפויות לצערי הלקויים בהרבה מדינות בעולם כולל במדינת ישראל, אם מדברים על עלות תועלת היה מאוד מעניין להשוות את העלות תועלת של ההשקעה בביטחון שהוא גם מאוד מאוד חשוב כולל לבריאות שלנו לעומת מערכת הבריאות, אבל פה יש נקודה שמאוד חשוב לי לומר אותה כמי שגם מעיד בפני ועדת החקירה על מחלות מתפרצות שפורסמה בשבוע שעבר, אנחנו הזנחנו את בתי החולים, הזנחנו את כוח האדם, אבל ההזנחה החמורה ביותר שהייתה בעשור האחרון הייתה של מערכות בריאות הציבור של לשכות הבריאות, של הרופאים והאחיות שעושים את החקירות האפידמיולוגיות עכשיו, של מערכות המעבדה, שמתמודדות, וישראל הייתה מאוד מוכנה מבחינת תוכנית עבודה שלא מיושמת לצערי באופן מלא נעשו המון תרגילים בנושא הזה, אבל מעבר לתוכניות ברמת פקודות היא לא השקיעה את המשאבים ואת כוח האדם ואם אנחנו ניקח מדינות כמו קנדה, מדינות כמו סינגפור, כמו טאיוואן, שלאחר מגיפת הסארס מאוד מאוד נפגעו מבחינה של בריאות הציבור ומבחינת כלכלה הן כן השקיעו בשינויי חקיקה בהשקעה בכוח האדם ותשתיות בבריאות הציבור, אז בסופו של דבר זה לא רק המנשמים שחסרים, אלא זה קודם כל המערכת הקהילתית, המערכת שאמורה לקבל את כל הנתונים, וכל מה שאתם רואים כרגע מבחינת עובדי מעבדה, רופאים ואחיות ובריאות הציבור, זה תוצאה של הזנחה, כולל הפרטה שהייתה בעשור האחרון של שירותי בריאות לתלמיד ודברים אחרים. אז לכל הדברים האלה אני בהחלט מסכים, אבל המסקנה שלי היא אחרת. אנחנו לא צריכים להיות בפאניקה ולא צריכים להיות בהיסטריה. מי שמצוי בתחום בריאות הציבור יודע שכבר כמה עשרות שנים אנחנו מדברים על השינויים הגלובליים שקורים בגלל שינוי האקלים, בגלל תהליכים אקולוגיים של מגע שמשתנה בין בני אדם לבעלי חיים, וההתפרצות הזאת שקורית עכשיו היא לא הפתעה עבור שמצוי בתחום ואני גם אומר לכם שזה גם לא תהיה הפעם האחרונה. כל הסיפור של הרשתות החברתיות בוודאי שהוא מאוד חשוב אבל אסור להתבלבל האירוע שקורה עכשיו הוא אמיתי. הוא מעלה הרבה מאוד שאלות של הזנחה ולמה הקורונה באמת מקבלת יחסי ציבור יותר טובים, אבל אנחנו יודעים ואת זה אני אומר כמי שחוקר את התחום הזה לפחות 20 שנה כמי שנמצא בכנסים בינלאומיים כמי שמחובר לבתי ספר לבריאות הציבור בכל העולם, מה שקורה כרגע הוא אמיתי, הוא דורש מענה, והדבר המרכזי שאנחנו צריכים לעשות זה לנקוט בצעדים בצורה אינגרטיבית שאחד, יעזרו לנו להוריד ואני יודע שכבר יצא לנו מהאף הטיעון הזה להשטיח את אותה עקומה כי אנחנו לא הולכים להיעלם הקורונה לא הולכת להיעלם מהעולם אבל קצב ההגעה לבתי החולים של חולים קשים הוא מאוד מאוד חשוב ולשמחתי כרגע מדינת ישראל בשבוע הקרוב ונדע עוד יותר בשבוע הבא אנחנו כן מצליחים כמו שזה נראה עכשיו להשטיח את העקומה, אבל פה אני מסכים עם פרו’ לס בשם השטחת העקומה אנחנו לא יכולים להקריב את כל הדברים האחרים. אנחנו צריכים לעשות תגובה אינטגרטיבית. בריאות הציבור זה גם לדואג לכל האנשים במיוחד החלשים לא יתכן שבשם בריאות הציבור אנחנו נצא בכל מיני פתרונות של איכונים של השב”כ, נצא בפתרונות של עשרים וארבע שעות צפיה באנשים חולים ודברים שהם באמת חסרי תקדים. אולי הדבר היותר חשוב לא יתכן שנשתמש בשפה שמדברת על פצצות מתקתקות כשמאחורי זה עומדים בני אדם ומה שקורה עכשיו עם החברה החרדית, במקום רק להאשים אותם, לזכור איך החברה הזאת, וגם החברה הערבית הוזנחו מבחינת פיתוח יכולות של הסברה, מבחינת השקעה בתוך המערכת וכשהתחלנו להתכונן כבר למגיפה הזאת, לא עשו מספיק חשיבה של הסברה ודיבור עם המנהיגים על כמה שניתן, וכמה מהם כן הגיבו בצורה טובה. אפילו שימוש במונח ריחוק חברתי לא מקובל עלי ואנחנו ניסינו באיגוד רופאי הציבור להשתמש במונח דיחוי (?) פיזי, אנחנו צריכים קירוב חברתי עכשיו, אנחנו צריכים עמו שאמר פרופ’ לס לקחת בחשבון גם את הצד הכלכלי אבל הצעדים שננקטו של עליה הדרגתית בריחוק הפיזי, ?? דבר מאוד מאוד חשוב חייבים לגבות את זה בעליה במספר הבדיקות חייבים לגבות את זה בהתמודדות עם ההיבטים הנפשיים והחברתיים, במיוחד בדגש על אוכלוסיות שהן מוחלשות יותר, גם האוכלוסייה של האנשים המבוגרים, אבל גם במיוחד אלה שבמצב סוציו אקונומי נמוך יותר. שפעת החזירים היא דוגמא לא טובה. שפעת החזירים מקדם ההדבקה שלה גם היה נמוך יותר  ממה שאנחנו יודעים עכשיו על פי הנתונים וההבדל היותר גדול, שפעת החזריים למרות שזה זן שהוא אחר בבסיס לכולנו הייתה כן איזושהי הגנה מסוימת כי למרות שזה זן אחר אנחנו כן הגנו בשפעת ולכן בניגוד לקורונה ולכן שפעת החזירים לא הייתה אמורה לגרום לאותו הרג כמו שיש עכשיו. אז מה שאנחנו צריכים לעשות כרגע זה לשלוט באירוע הזה לא בצורה של פאניקה והיסטריה לבנות מערך הסברה שהוא הרבה יותר מרגיע ומשקף לאנשים את המציאות להמתין ולראות במהלך השבועיים הקרובים במיוחד אחרי חג הפסח איך אנחנו מייצרים אסטרטגיית יציאה כדי באמת גם לא לפגוע במשק וגם היות שאנחנו יודעים שבסופו של דבר לבוא ולעשות הסגר כמו שהוא קיים כרגע זה דבר שהוא מאוד קשה לציבור ונוכל לעמוד בו לתקופה מסוימת. אנחנו כן משווים את עצמנו למדינות שונות בעולם ויש את הגרפים השונים וישראל נמצאת במצב לא רע בכלל כמובן שהמצב שונה בחלקים שונים בארץ אם ניקח למשל את מה שקורה כרבע בשכונות חרדיות צריך מאוד להתמקד שם אבל שוב ממקום של עזרה ושל חמלה אבל לא ממקום של הדרה וגזענות אנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר בחברה הערבית ונעשים עכשיו כמה דברים נכונים. התחילו לצאת תוכניות בקרב דרי רחוב בקרב אנשים מכורים לסמים זנות, אנשים שהם מהגרי עבודה ומבקשי מקלט. זה השעה היפה של החברה האזרחית של הרשויות המקומיות זה השעה היפה של הסולידריות, ואני אסיים ואומר שהתפיסות של בריאות הציבור אנחנו בדרך כלל יכולים ללכת לשתי קצוות. קצה אחד זה קצה של בואו נגן עלינו מהם, בואו נשתמש במשטרה, וזה לא הדרך של בריאות הציבור. הדרך של בריאות הציבור דרך של הכלה דרך של הבנה, שבריאות  הציבור מושתתת על זכויות אדם, אבל היא גם מבוססת על נתונים, ונושאי הבדיקות עוד ייבדק הוא הגיע מאוד מאוחר, אנחנו עכשיו מתחילים לעשות עכשיו בדיקות שהן הרבה יותר מדגמיות ונכנסות לאזורים מסוימים, כדי לפתח בהמשך כולל עם הבדיקות הסרולוגיות מצב שבו נוכל לדעת איך לרדת מההסגר כדי לשחרר באמת את הכלכלה ולראות (??) הרבה יותר דיפרנציאליים. אז בריאות הציבור היא תפיסה כוללנית שהיא לא רק מדברת רק על אפידמיולוגיה, היא מדברת גם על כלכלה ועל חברה ועל האוכלוסיות הרגישות ועל תמיכה  והכלה ומאוד חשוב גם השפה שבה אנחנו משתמשים. אז נפסיק לדבר על פצצות מתקתקות וריחוק חברתי ונתחיל לדבר על ריחוק פיזי ועל סולידריות.