תרבות

של מי (הר) הבית הזה?

החולקים: ד"ר רות קלדרון מול יהודה גליק | בהנחיית ד"ר ג'רמי פוגל

רות קלדרון: רצונם של יהודים לעלות להר הבית ולהתפלל בו נובע מן השאיפה לקדושה. אך אין בית מקדש לאל השלום יכול להבנות אלא מתוך שלום. כל ניסיון של יהודים לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית ללא הסכמה לא יביא לבנין אלא לחורבן, לא יביא לקרבת אלוהים אלא לריחוק ממנו. אני מסתייגת נחרצות מן הקריאה לעלייה ותפילה של יהודים בהר הבית בעת הזו. דברים ומעשים אלו מנוגדים לרוחו של העם היושב בציון, ומסכנים את עם ישראל ותורת ישראל.

יהודה גליק: הר בית ה’ או בשמו המקראי הנפוץ יותר “ציון” מבטא שוב ושוב בנבואות נביאי ישראל את נוכחות ה’ בעולם. כשהקב”ה ברא את עולמו הוא מסר את עולם למין האנושי שנברא בצלמו עם משימה – לבנות אותו לפתח אותו ולשדרג אותו. אברהם יצחק ויעקב וצאצאיהם נבחרו להוות מקור ברכה לכלל האנושות ולשמש כגורם מפיץ בעולם את האמונה בא-להים אחד המאחד את כלל העמים. מתפקידנו בתקופה נפלאה זו של שיבת ציון לממש את חזון הנביאים ולהמשיך את המהלך של החזרה לארץ והחזרה לירושלים ולמלא תנועה זו בתוכן. התוכן הוא במילוי ייעודנו כעם לשמש אור לגויים ולקרוא לכל העמים להפוך אתש המקום לבית תפילה לכל העמים למרכז עולמי לשלום. מחובתנו לשנות את המוזיקה במקום.

במקום צלילי שנאה מחלוקת הסתה ואלימות למוזיקה שכל כולה תפילה שמחה ושלום.